<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת בהר</h1>
<h2>דף יא.</h2>
כתיב (תהלים מ"א ב') אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ד' ד' ישמריהו ויחייהו ואושר בארץ. אשרי משכיל אל דל, זה הממליך יצר טוב על יצר הרע שמטעהו, וזהו אל דל זהו יצר הרע, וזהו וישמריהו מיצר הרע. דבר אחר משכיל אל דל, זה ביקור חולים, זהו ויחייהו שנוטל אחד מס' שבחוליו ובלבד שיהא אוהבו כגופו. דבר אחר זה המבריח עצמו מן המלכיות, פי' שלא יהא חצרן ואם יעשה כן ישכיל עצמו ולא יהיה דל, וכן אמרו רבותינו [אבות פ"א מ"י] אל תתודע לרשות. דבר אחר זה הנותן פרוטה לעני, דל הוא לשון [חולין קכ"ז ע"א] בשר המדולדל, וזהו משכיל שתהא מסתכל היאך לזכות בו, כלומר שתאמר שאני נותן לך ואין אתה צריך לפרוע לי שלא יצטער שאין לו במה לפרוע. וגם בזכות שאתה נותן צדקה לעני והשבת נפשו וגרמת לו לנוח כשיאכל, הקב"ה ישיב נפשך כשנגזר עליך מיתה שנאמר (משלי י' ב') וצדקה תציל ממות. זהו שאמר הכתוב (משלי י"א י"ז) גומל נפשו איש חסד, אדם העושה צדקה וחסד לעני הוא גומל נפשו. הילל הוה אזיל מסח א"ל לאן אזיל מר א"ל למיגמל חסדים, משל למלך שיש לו אקונין מי שמגהיצן ומכבסן לא קיהיב שכר, וכתיב (בראשית ט' ו') כי בצלם אלהי"ם עשה את האדם ק"ו מי (שמחזיר) [שמחייהו את] עני ומשיב נפשו וקל וחומר מאברהם לפי שגמל חסד למי שלא היו צריכין נפרע לו ולזרעו, מי שצריך לו לא כל שכן.
<h2>דף קמו.</h2>
וכי ימוך אחיך. ז' שמות יש לו לעני כנגד ז' ימי השבוע זהו (משלי ט"ו ט"ו) כל ימי עני רעים, ואלו הן, דל מך עני רש תככים מסכן אביון. וכי ימוך. זהו שאמר הכתוב (משלי כ"ב כ"ב) אל תגזול דל כי דל הוא, וכי מה יכול אדם לגזול לדל שאין לו כלום, אלא אם היית אומר לפרנסן וחזרת בך ואמרת עד מתי אספיק לו ומנעת עצמך מליתן לו, הוי אומר אל תגזול דל. וכתיב (שם) כי ד' יריב ריבם, ריבו לא כתיב אלא ריבם, אמר הקב"ה אני עשיתי אותך ואותו אתה עשיר והוא [עני, אני הופך מנגנון שלו ואעשה אותו עשיר ולך עני]. ולמה כל כך לפי שאתה מחסר נפשו אם אין אתה מפרנסו, הוי וקבע את קובעיהם נפש.
